בתי (בת ה3 חודשים) נרדמת לאחרונה רק כשאני מנגן לה מפוחית. באחת ההליכות בקיבוץ כשהיא עלי מנגינה התחילה לנשוב דרך המפוחית. המילים הן עיבוד של הדרשה על חציית השטפון של הבודהה, שמתאר במטאפורה הנהדרת שלו איך לתרגל, ובעיקר איך לחיות;
איך נחצה את הנהר, חבר ?
איך נחצה כי הזרם מתגבר
מי שנלחם נסחף, יטבע מי שעוצר
אז איך נחצה את הנהר, חבר?
כך נחצה את הנהר חבר
כך נחצה כי הנהר סוער
לא נלחם וגם לא נעצר
כך נחצה את הנהר חבר
את השיר המוקלט, בטלפון, כשבתי מנגנת בפעמונים ומלמלת - אפשר לשמוע כאן (רדו עד למטה)
~ ״התכלית של התרגול היא לזכך את התודעה ממצבים בלתי מועילים״. זו שיחה כלכך בהירה ומתוקה של הנזיר אג׳האן סוקיטו (האוסטרלי! נראה לי) שאני ממליץ עליה לכל מי שרק מוכן להקשיב, תרתי משמע.
~ לא זוכר איפה שמעתי את חלקיק השיחה אבל זה מעולה בעיני:
״אתה יודע בן כמה אני אהיה עד שאלמד לעשות את זה כמו שצריך?״
״תהיה באותו גיל אם לא תלמד לעשות את זה״
~ לשמחתי יש הקלטה של השיחה על פסיכיאטריה ותרגול בודהיסטי בהשתתפות הפסיכיאטר ומורה הזן ד״ר עודד ארבל והפסיכולוגית ומורת המיינדפולנס ד״ר קרן ריינר נוי! לא יכלתי בסוף להנחות אותה כי הייתי בחדר לידה.
~ אלו המילים שכתבתי בהזמנה לשיחה:
כמה רגעים הובילו אותי להבין שאני בדכאון קשה, ואני צריך עזרה.
הראשון- אני ורוני היינו בטיול בשבילים בקיבוץ, היה רגע אחד שלא הייתי מסוגל לקחת עוד צעד אחד. פשוט. לא. יכול. אפילו. צעד. אחד. עדיין זוכר בדיוק את האבן לידה זה קרה.
השני- כשניסיתי לטעון ׳למה אני צריך לטפל בדכאון אם אני מתרגל ותיק ועובד עם הדכאון כלכך טוב׳, מורתי האהובה רני אמרה בעיניים טובות ״זה נכון, אתה רואה את הדכאון שלך בצלילות גדולה. אבל אתה לא רואה שיש עולם שלם מסביב לדכאון״.
השלישי- כשהאגו התרגולי שלי לחש לי ׳שתרופות זה קיצור דרך׳ גליה המורה האהובה שלי, שגם ליוותה אותי אחרכך אל מחוץ לכוח המשיכה של הדכאון, אמרה לי: ״התרופות הן כמו תבנית של עוגה. אבל אם לא תעשה את העבודה, אם לא תאפה עוגה, אתה נשאר רק עם תבנית״.
אני כאן לצאת מהארון של הדכאון, שלפעמים היציאה ממנו (מהארון, ומהדכאון) יכולה להיות יותר קשה דוקא לאנשים שמתרגלים מיינדפולנס, הולכים על דרך הדהרמה, ובטח ובטח לגברים. גברים הרבה פעמים חווים דכאון סמוי, כזה שאפשר לתפקד איתו שנים, עד שיום אחד, כמו שקרה לי - פשוט כבר אי אפשר. דכאון זה דבר נפוץ, ונפיץ. זה מעסיק הרבה מאיתנו (מתרגלים.ות ובכלל) ורציתי לתת לזה במה. אז הזמנתי את הפסיכיאטר ומורה הזן עודד ארבל, ואת ד״ר קרן ריינר נוי מנהלת מרכז מיינדפולנס שער הנגב לשיחה בה נוכל לדבר על כל זה. ואתם.ן מוזמנים.ות להגיע.
~ אם את בטיפול ואת לא יודעת להגיד באיזה שיטה את מטופלת,אם אתה לא יודע איך המטפל/ת מבין את הסבל והכאב שלך,יש שם בעיה. - עשו לעצמכם/ן טובה ענקית ותקשיבו לפודקאסט הנפלא ׳מה קורה בטיפול שלי?׳ והכל-כל-כל-כך חשוב הזה שמסיר את המסתורין מעל עולם הטיפול.
~ ואם כבר בעולם הטיפול; שיח דינוזאורים - עם נחי אלון ויעקב רז.
~ ״כעבור 15 דקות פקחנו את העיניים. ״מי יותר חופשי,״ שאלתי אותם, קולי מהדהד מהקירות החשופים, ״האסיר שבאותו יום הצליח לשים לב למחשבות שעוברות בראשו, לשמחה, לכאב, לנשימותיו המשתנות, שהצליח כל אותו יום להשאר מאוזן ולדבר אל עצמו ברכות. או הסוהר שכלכך כעס על האסירים, ובטח בדרך הביתה יכעס על עצמו באלימות על איך שהתנהג?״
״האסיר״ הם ענו במקהלה, כאילו התאמנו על התשובה הזו. מחשבה אחרונה עברה בראשי לפני שהתחלנו לתרגל שוב: מה שמפריד בין הכלואים לחופשיים, הם לא קירות״. (נכתב אחרי מפגש מדיטציה עם אסירים בכלא אשל באר שבע)
כלא אופק הוא כלא של נוער. מיכל ורשבסקי מעמותת השקט שבפנים מחפשת מתנדב.ת שרוצה להנחות שם מדיטציה. חייב להיות מישהו.י שעבד עם נוער.
~ יום עבודה עם חקלאים בולאג'ה עם דהרמה מעורבת חברתית - שבת ה-28 במאי. נצטרף לחקלאים שמעבדים אדמות בצד הישראלי של גדר ההפרדה. הפעילות המתמשכת שלנו עם החקלאים היא סיוע חשוב לתושבי הכפר שהמדינה מנסה לדחוק מהשטח. נסייע בטרמפ למי שצריכ/ה. למידע מלא כיתבו ל engaged.dharma@gmail.com או כנסו לאתר
~ גל הטרור. אליעז כהן מארגון ׳שורשים - ג׳ודור׳ כותב:
״כל כך חבל לי שרוב הישראלים (וגם רוב הפלסטינים) לא שומעים את מה שאנחנו זוכים לשמוע משותפינו ושותפותינו הפלסטינים ביוזמת "שורשים-ג'ודור", את הקול הברור והנחוש והעקבי, שמתחלחל מאלימות ומרצח שבאים, כביכול, בשמו של אללה, כביכול בשם ההתנגדות לכיבוש, כביכול בשם הזהות הפלסטינית.השותפות והשותפים שלנו רואים בכל אלו חילול שם אללה, חילול צלם האדם, וחילול הזהות הפלסטינית, ואומרים באופן הגלוי ביותר:האנשים הללו שבאים כביכול כ"נציגיהם", בשם העם הפלסטיני, הדוקרים והמכים בגרזן, והיורים והדורסים, הצעירים הללו, מיואשים ומוסתים ברובם, אינם גיבורים ואינם לוחמי-חופש. הם רוצחים נתעבים, שעל-פי הקוראן עצמו דינם באש הגיהנום(וכך שמעתי במפורש גם משייח'ים ואימאמים, שחלקם אינם מהססים לומר זאת גם בקרב קהילותיהם ובדרשותיהם במסגדים). והשותפות והשותפים שלנו מוסיפים ואומרים, שאוי לה לזהות הפלסטינית אם זהו פרצופה.ושההתנגדות לכיבוש, ושהזעקה והזכות לשוויון ולשלום, לחירות ולעצמאות, שמגיעה להם, כמו לכל עם, תגיע רק כשמרכיבי הזהות הפלסטינית יהיו מבוססים על שילוב של מחאה ותקווה, על היכרות והכרה באחר, ועל אי-אלימות.אז הנה, אני מנסה לומר דברים בשמם, להביא קורטוב של תקווה, ואפשרויות של ריפוי, לתוך מגיפת-השנאה והאלימות ששוב מרימה ראשה...״
~ שמח לשתף אתכם.ן בהקלטות של ׳אתגר 30 ימי מיינדפולנס׳ זהו קורס שהנחתי בעבר לקבוצה, נפגשנו כל בוקר ל20 דקות של מדיטציה במשך חודש שלם, ולשמחתי הקלטתי את כל הקורס. הססמא היא 3030
~ המון זמן אני רוצה לפתוח סדנת מיינדפולנס לנוער - והנה עכשיו זה קורה! לא בדיוק מיינדפולנס, פשוט מה שהייתי רוצה בתור נער; משהו שיפגיש אותנו עם הכוח שלנו, עם הפלא של העולם, עם הרצון שלנו להיות הגיבורים.ות של חיינו. אלי מצטרפת בהנחייה תמר קרסו מורת הצ׳י קונג הנפלאה.
לב של אש 9.6 17:00-19:00 באזור קיבוץ רוחמה
~ הבודהה היה שוכן יער, שם נולד התרגול שלו ומתחת לעץ הוא חווה את ההתעוררות. כשרוני ואני ישנו בחוץ במשך כמה חודשים כי היה פשוט חם מידי שנה שעברה (מישהו אמר משבר אקלים ולא קיבל?) התודעה היתה כלכך נקיה. הייתי צריך לשבת הרבה פחות כדי להגיע למקום בו התודעה מזוככת. התרגול שמנותק מעולם הטבע הוא המצאה חדשה יחסית. מוזמנים.ות ליום תרגול בטבע עם ׳הסנגהה הנודדת׳, עם הרוח הזבובים השמש האוויר העצים והחיים עצמם, על כל היופי והקושי שלהם.
~ רוני אומרת שזאת התמונה שהיא נראית הכי מאושרת שאי פעם היא צולמה
גם שלי. אולי תראו שבידיים שלה היא מחזיקה אש בוערת - וזו הסיבה לאושר
האדיר הזה. את האש הזו הדלקנו בעצמנו - בלי גפרורים, בלי מצית, בלי חומר
בערה. כמו בימים הטובים - 2 מקלות ושעות של עבודה עדינה.
היינו ב3 ימי סדנה של בני אדמה, ואין לי מילים לתאר כמה הסדנה הזו
מדהימה ומשנת חיים. הדלקנו אש, סיתננו באבנים, בנינו מסתורים
ולמדנו גששות. הקשבנו לציפורים. ועוד לא דברתי על המנחה.
לא סתם אני מפרסם את זה תחת הזדמנות לתרגול - מיכה חנונה הוא מורה אמיתי.
כזה שמכוון אותך לכיוון ונותן לך ללכת לבד, כזה שלא יענה על השאלה כדי לא לסתום את הסקרנות אלא יעורר אותה בעזרת רמז עם קריצה. הוא אחד האנשים עם הנוכחות הכי יציבה עדינה וחזקה
שיצא לי להכיר - ויותר מהכל קבלתי ממנו את זה.
עכשיו נפתח קורס חדש ואני כלכך ממליץ - לכל מי שטבע זו מילה שפועמת בעורקיו הירוקים.
רוצים לתמוך בהמשך העשייה שלנו?
תודה!
