Servings
Servings
מוזיקה
אלבום
דָוִד
׳כמו שאת ממצמצת אל האור, ככה נסגרת ונפתחת נפש
אבל משהו בתוכי זוכר שבסוף היא נפתחת לתמיד, אין חדש תחת השמש׳
- מתוך ׳ירושלים׳ מהאלבום ׳דוד׳
פרא אדם מיינדפולנס
אלבום מושלם, ושיר אחד מתוכו, "אלף פעם", הוא שיר השנה שלי. נשבעתי להשמיע אותו אלף פעם ובינתיים הגעתי רק לחמישים.
- יואב קוטנר, ישראל היום, 3.8.13
יצירת מופת קטנה.
- נדב מנוחין, וואלה!, 23.4.13
באלבומו החדש של אביב נוימן שומעים אבנים קדושות, וחולות מדבר, וחומות כבדות, וים גועש, וסדינים סתורים, ורוח משתוללת, וגשם דופק, ושמש מסנוורת, וארונות חורקים. ובכל אחד מהם שומעים את אלוהים.
- קליה מור, עכבר העיר, 7.2.13
האלבום מוקדש לכל יקיריי ממשעול דורבן;
סיגל, סם, בר ומאי
כל המילים והלחנים: אביב נוימן
הפקה מוזיקלית: נדב אזולאי עם אביב נוימן
עיבודים: נדב אזולאי, אביב נוימן, סמטת פחם
מיקס : נדב אזולאי
מאסטרינג : טלי כץ
׳דָוִד׳
והיה אז רחוב על סף צוק ערירי
מתנדנד לו בין קודש לשכול בקצה של עירי ועם כל פעם שדגדג בגרונו של כבודו
היתה נלגמת עוד פיסה אל הים
רצה המקרה והם כולם גרו שם
יקיריי ממשעול דורבן
לאן שתלכי אלך אהובתי
והיכן שתניחי ראשך אניח ראשי
כך קשרו את החוט סבור כך אני
שכשנסחף אחד נסחף גם השני
שבוקר בהיר הזוג הצעיר
ילגמו הם גם הוא וגם היא
והיום אני רואה את הרחוב כמו שוצף לו בים בהמון של ספרים ומחבת ופסנתר ושולחן
וכל חלון ומאור צף מתנדנד לו מכאן
והזוג הצעיר מנפנף בשמם של כולם
מחכה לדגדוג שישטוף אותי גם
אל יקיריי ממשעול דורבן
יקיריי
אני לא מבין איך את עדיין חיה
בראש שלי כבר מתת אלף פעם
גרמת לי להאמין בשבטים על חוף שנהב
בגוף שלך בזרמים כשאת גומרת
בחיים
לא נותר לי דבר לעצמי
את הכל את לקחת
זה אני בתוכך אין לך כלום משלך
והשם שצרבת עוד בוער בי עכשיו
לא מותיר לי ברירה
רק למסור מבטי לשמיים
הסופה שבך
מורידה אותי על הברכיים
בכל כוחי
נלחם בהשתקפות במים
בחיים
לא נתתי דבר מעצמי
על הכל את סלחת
זה אני שכועס על היופי שבך
והשם שצרבת עוד בוער בי עכשיו
לא מותיר לי ברירה
רק למסור מבטי לשמיים
אלף פעם
האויר כאן אותו אויר שנים
ולבהות באותם סדקים זה נעים נעים נעים
לא מנסה לברוח
הכלוב די נוח
השומרים כאן, הם מוכרים
והאוכל שהם מגישים הוא טעים טעים טעים
לא מנסה לברוח, לא מנסה גם אם היה לי כוח
הכלוב די נוח
אבל אם תשכחו את המפתח
אם לא תסתכלו שניה
אני עם השמש בפנים
הלב שלי זורח הדילוג שלי קליל
אני בחוץ בחוץ בפנים
בפנים
הכסא שלי אחרי כלכך הרבה שנים על גלגלים והאוכל שלי הוא הכי טעים מקשית קשית קשית עכשיו כשלא יכול לברוח לא יכול לברוח
לא יכול לברוח הכלוב
די נוח כאן
ונוח לקוף על עץ נופל
היה טוב כשבאת ואיפה את איפה את?
אבל אם תשכחו את המפתח אם לא תסתכלו שניה אני עם השמש בפנים
הלב הלב הוא בחוץ בחוץ בפנים
בפנים
כלוב
היי אדון אוקינוס
למה שלא תציף את כל מה שמוחבא
הסירה שוקעת ואני כלכך צריך מציאה
מכאן למטה בתא קטן
החלון מכוסה בקצף של ים
ליבי שינה את זרמיו
והרוח נושבת הביתה עכשיו
הו איזו הרגשה מופלאה
אטמון זרע בחול זהוב ולבן
אני אהיה שם על ברכיי
את תושיטי לי יד
אבל הנה עוד גל נשבר עליי
אז אדון אוקינוס
נדמה שנשארנו אני וסירה
אבל אני עייף כלכך עייף
למה שלא אניח משוט
תחתור קצת אתה
אדון אוקינוס
היא חושבת איך איך
והאדים מהסיר
אני אאכיל את כל הפיות
והילדים הם דופקים בכפות
וכל האולם שר את השורות:
״אנחנו לא רוצים עוד אח לא אמא
פשוט אין מספיק לחלוק
הבטן מתגלגלת עוד יום אחד קדימה
כשמבקשים יותר אכפת לך עוד פחות״
הוא שומע דפיקה
וגג הפח דק
בין טיפה לטיפה
צועקים לו תפתח
אז הוא נועל
׳שמע ישראל׳ ממלמל
והגשם דופק את מארש הפח
״אנחנו לא רוצים עוד אח לא אמא
פשוט אין מספיק לחלוק
הבטן מתגלגלת עוד יום אחד קדימה
כשמבקשים יותר אכפת לך עוד פחות״
והבנים נים בשורה הם עומדים
והבנות נות הן יד משיטות
זה הריקוד היחיד שאנחנו יודעים לרקוד
ובסוף יהיה מישהו שלבד יעמוד
מארש הפח
ואיך שלא נהפוך את זה
אתה מעליי
משפתיי בשקע צווארך
נקוות משאלותיי
ואיך זכרון של איזה רגע נכון
מחזיק אותי בכבליי
איך שרת לי
׳תני לי יד תני לי׳ מה
לא אמכור לעצמי בגללו
האהוב שממלא לילותיי
כמו ילדה עם חולשה פושטת בגדים של אשה מסרבת להודות שדהית
עם אחר או איתך אכרוך רגליי מסביבך
מאוהבת במי שהיית
ויש בי מקום אחר
אתה בלעדיי
את הכתף שתמיד שמרת לי
מרטיבות דמעות מחליפותיי
ואיך זכרון של איזה רגע נכון
מחזיק אותי בכבליי
איך שרת לי
׳תני לי יד תני לי׳ מה
לא אמכור לעצמי בגללו
האהוב שממלא לילותיי
כמו ילדה עם חולשה פושטת בגדים של אשה מסרבת להודות שדהית
עם אחר או איתך אכרוך רגליי מסביבך
מאוהבת במי שהיית
ואיך שלא נהפוך את זה אתה מעליי
מי שהיית
אני הייתי מלך על ירושלים
כשהעיר עוד היתה בתוכי
נתתי את לבי לתור על כל שמתחת לשמים
שום דבר כבר לא מרגש אותי
את בחרת לבלות איתי עוד לילה
כן את היית במיטתי גם ליל אמש
יש רמז למחר בזכרונות של אתמול
אין חדש תחת השמש
וממגדל דוד שלך את יכולה לראות רחוק
את כותבת לי במכתבים
שחבל שאני לא איתך שמעבר לחומות
יש גם רמז לאלוהים גם
אני תעיתי שם בחול כשחשבתי
שמצאתי משהו שידליק בי איזה רגש
גם אני טעיתי אבל אני ראיתי כבר הכל
אין חדש תחת השמש
אני הייתי מלך על ירושלים
כשהייתי עוד בתוכך
שמתי אצבעות לנגב דמעות מתחת לעיניים פתחתי חלון בשבילך
כמו שאת ממצמצת אל האור
ככה נסגרת ונפתחת נפש
אבל משהו בתוכי זוכר
שבסוף היא נפתחת לתמיד
אין חדש תחת השמש
ירושלים
בתוך הגרון על חוט טלפון התישב עורב
וכמה שכואב לך עכשיו לא יוצא קול
אז שוב בולע את בלוז האילמים
בתוך הארון השלדים מתלחששים שלא הולך לך טוב
וכמה שצפוף להם עכשיו הם עוד יצטופפו יותר קרוב
שמחוץ לחלון הדחליל מזדקן בשדות שם השמש כואב
הציפורים מכבידות על כתפיי הגרומות
מתי תלמד כבר איך להפחיד עורב?
אז שוב בולע את בלוז האילמים
בתוך הגרון מעשן לו אדון
מתיבש על הבר הוא שר:
״זה לא שאני לא רוצה להגיד אני פשוט לא מבין
וזה לא שאני אינני צמא אני לא יודע איך להזמין
וזה כבד לי בבטן כמו לבנה
וזה בוהה בי כמו בשורה ליתומה
וזה חורק לי כמו ציר של ארון קבורה
וזה בוער כמו תמונה ישנה
וזה תקוע לנו כמו עורב בגרון
זה מה שאנחנו שותקים כבר שנים״
אז שוב בולעים את בלוז האילמים
בלוז האילמים
כלום פרט לגשם
כלום פרט לגשם
לא יכול לרדת עלינו
ואת הרי, את אוהבת גשם
אז בעצם כלום לא יכול
התזמורת זוהרת המנצח רטוב
ואת מתרגשת רוצה שיהיה לך טוב
והנווד לצדך הוא מרגיש בבית
והקונצרט הזה הוא נוטף לי מהעין
התזמורת זוהרת