1. לפני שנים הלכתי לטיפול כי לא ידעתי איזו פיצה אני רוצה. כשהחבר'ה הזמינו פיצה הייתי אומר - אני זורם. לא אמרתי מה אני באמת רוצה. האמת הפשוטה היא שלא ידעתי.
2. כשהרצונות לא לגיטימיים קשה לבטא אותם. אפילו גרוע מזה - קשה אפילו לדעת מה הם. אני בערפל של חוסר הבנה לגבי מה אני רוצה ובמקום להכנס לתוך הערפל הזה אני מעדיף לברוח ממנו, וכך עוד ועוד חלקים ממני מתמלאים בו. ככל שאני נהיה מטושטש לעצמי, אני נעלם לאחרים.
3. למה הערפל מגיע? כי אם אני אדע מה אני רוצה, זה אולי יהיה בקונפליקט עם משהו שמישהו אחר רוצה. פטריות VS זיתים. אני VS אתה.
4. יש אשה בחיי שניתקה איתי כל קשר. אני מתקשר, ומקבל ניתוק. בווטסאפ אני חסום. וואו, זה מביך לכתוב את זה.
5. וזה העניין. כשמישהו נעלם, כדי למצוא בזה הגיון ולהחזיר קצת שליטה לעצמנו, נחפש את האשמה בתוכנו. החלל שנפער כשמישהו נעלם ככה, מתמלא בעצב ואשמה.
6. האמת, היא ניתקה קשר מרוב האנשים בחייה באותו זמן. הייתי חייב לכתוב את זה כדי להנמיך את להבות הבושה.
7. גוֹסטִינג (מאנגלית: Ghosting) הוא מושג המתאר ניתוק חד-צדדי של הקשר ללא הודעה מוקדמת, הצדקה או הסבר, תוך התעלמות מניסיונות התקשרות של הצד השני. המשמעות היא שמנתקי הקשר ה"נעלמים" כאילו הפכו לרוח רפאים עבור הצד השני בקשר, שלא תמיד מבין את סיבת ההיעלמות (ויקיפדיה)
8. אבל לא רק עבור הצד השני הם הופכים לרוח רפאים. כל פעם שמישהו עושה גוסטינג, עוד חלק בו עצמו מתחיל להעלם. אני לא מסוגל לבטא את מה שאני צריך, מה שאני רוצה, או לא רוצה - ואני מעדיף פשוט….להעלם.
9. כשמתחילים לאפשר לתשוקה, לכעס, וגם לאי הבנה לגבי הצרכים שלנו, מקום במערכות היחסים שלנו אנחנו נהיים פחות שקופים, יותר ברורים, יותר חיים. חלקי הרפאים שלנו מתחילים להתרפא.
10. מה האינסטינקט שלך כששואלים איזו פיצה אתה רוצה? האם לגיטימי מבחינתך להגיד "אני רוצה זיתים", "את פגעת בי" או "מגיע לי מקום בעולם"?
