1. חידה: מה רוצה להתחבא כשהוא רואה אנשים, מרגיש יותר בנוח כשהוא לבד, מנשנש כל פירור אוכל מנחם שהוא מלקט, יש לו שפמפם מתחת לאף ורוד, והיה שמח לסגל לעצמו כמה הרגלים חדשים?
2. אני.
3. קורה לפעמים שאני לא יכול לישון כי הראש רוחש יצירתיות. לפני כמה חודשים ישבתי באוטו בשעה קטנה ותרגמתי את מצבי הסיכון של המכורים האנונימיים: עייפות, כעס, בדידות, רעב. אלו המצבים שבהם אנחנו מועדים לפורענות, וכשרוצים להשתחרר ממלתעות התמכרות צריך להמנע מהם. הייתי גאה בראשי התיבות שהמצאתי: ע.כ.ב.ר. (במקור H.A.L.T)
4. עייפות: כמה פעמים החלטתי משהו ושברתי אותו בשעות הקטנות? האם ישנתי טוב בלילה ? האם אני עובד לפי סדר יום או זורם עם היום ללא גבולות? על מה ועל מי אני מבזבז את האנרגיות שלי?
5. כעס: כמה פעמים עשיתי החלטה גרועה מתוך כעס? האם אני מרצה אנשים? האם אני מנסה להדחיק את הכאב שלי? האם אני לא יודע לשים גבול כאשר צריך? האם אני פוגע בעצמי? האם אני מרגיש אשמה? האם אני עובד בעבודה שאני לא אוהב? האם אני חי חיים שאני לא אוהב? האם אני עם אנשים שלא טוב לי איתם? האם אני רחוק מהכוח העליון שלי? האם אני מאמין שכוח וכעס הכרחיים לחיים? האם מה שאני עושה עכשיו מכניס אותי ללחץ? האם הלחץ הזה עלול לגרום לי לכעוס?
6. בדידות: כמה פעמים מילאתי חור של בדידות בעזרת משהו שעזר באופן זמני והתחרטתי עליו בוקר אחרי? האם יש לי קשרים אינטימיים? מתי בפעם האחרונה תקשרתי עם מישהו ומי זה היה? האם יש לי מטפל.ת? האם אני בקשר עם משפחתי? האם במשפחה יש תקשורת חיובית או שלילית? האם אני משרת בחיי משהו גדול ממני? איפה אני מרגיש יותר בנוח: לבד או כאשר אנשים נמצאים סביבי? האם יש לי סודות, סודות מרחיקים אותנו מאנשים, גורמים תחושת ניכור, גורמים בושה, גורמים לכל אדם לחוש מנוכר בעולמנו ומובילים מכורים לחווייה של בדידות קיומית?
7. רעב: מתי אכלתי בפעם האחרונה ומה? האם הרעב שלי הוא רגשי או שהגוף שלי דורש מזון? ואם אני מזהה שרעב שלי הוא נפשי, רוחני, רגשי אני חוזר לשאלות קודמות ( עייפות, כעס, בדידות) ורואה מה עלי לעשות בנדון.
8. לסיום, תשמעו קטע. אתמול שמעתי פרק על שינוי הרגלים של הפודקאסט הנפלא חושבים טוב - שאלות ותשובות על פסיכולוגיה ופתאום שמעתי את יהודית כץ - פסיכולוגיה חיובית ביומיום מספרת על העכבר שלי וראשי התיבות שלו! אבל מה? היא לא נתנה לי קרדיט. לא הזכירה אפילו במילה שזה משפט שאני כתבתי. והנה הצטרף גם הכעס. 'אני שמח שאת משתפת את זה ושזה יעבור הלאה, אבל רק תגידי מאיפה לקחת!' אמרתי לעצמי. חרשתי את האינטרנט ומצאתי פוסט באתר של מישהו אחר שמספר על הע.כ.ב.ר הזה. והוא התחיל לכרסם בראשי, חופר מחילת כעס ועלבון וחשיבות עצמית.
9. מסתבר שבאופן ספונטני ראשי התיבות האלו הומצאו פעמיים. המושג של גילוי מרובה (ידוע גם בשם המצאה סימולטנית) הוא ההשערה שרוב התגליות וההמצאות המדעיות נעשות באופן עצמאי ופחות או יותר בו-זמנית על ידי מספר מדענים וממציאים (ויקי).
10. לפעמים דברים שנראים כיחודיים רק לנו, המצאה שלנו או מלכודת דביקה ואכזרית שרק אנחנו נתפסים.ות בה שוב ושוב, הם בעצם משהו שמשותף להרבה מאיתנו.
(חלק מהשאלות בסעיפים 4-7 מתוך האתר לעבודה עם התמכרויות טאותרפיה*)
**לשם הבהירות: יהודית מהפודקאסט הנפלא חושבים טוב - שאלות ותשובות על פסיכולוגיהלא נתנה לי קרדיט מהסיבה הפשוטה - שלא מגיע לי אותו הפוסט הזה מדבר בין השאר על כמה מהר אני (ושאר העכברים) נסחפתי בנהר התודעתי למים שאני רגיל לשחות בהם - כעס, עלבון, רכושנות. ההתמכרות של התודעה למה שהיא מכירה חזקה מהכל, חוץ מהכוח של תשומת לב אוהבת**