ברגע אחד בלי לתאם, כולנו עצרנו והחיה המופלאה הזו הופיעה.
אני פוגש חזירי בר, עורבים, עקבות דורבנים שמגרדות את האדמה וסימנים מתפתלים של נחשים על החול. אם המרחק מספיק גדול (ואני בלי אפא הכלב הענק שלנו) לפעמים תן מביט בי כמה רגעים ממרחק בטחון בסקרנות לפני שהוא נעלם. אבל הפעם זה היה שונה.
זה היה בוקר שבת והיינו באמצע יער, בריטריט שלימדתי. הזמנתי אותנו לשוטט, לשים לב, בשקט. עצמתי עיניי וכשפקחתי אותן תן זהוב חצה במסלול מתפתל בין כולנו עובר, מטרים ספורים ליד כל אחד מאיתנו. הבטתי סביב לראות אם עוד מישהו ראה את הפלא הזה, אבל כמעט כולן היו בעיניים עצומות או מביטים באיזה פלא טבע אחר שהתגלה דרך עיניים של שבת. הסתכלתי על הזנב של התן נעלם מעבר לגבעה וידעתי שמשהו בשקט של הקבוצה הזו סיפר לו שגם אנחנו חלק מהטבע ושזה בטוח לעבור באמצע קבוצת בני האדם *הזאת*, שלא נפגע בו.
כשהתיישבנו סיפרתי להם על הרגע הזה, והקראתי
האושר של הבודהה ~ אג'אן צ'ה
נסו להיות קשובים ולתת לדברים
להתנהל במסלולם הטבעי
אז התודעה שלכם תהיה רוגעת
כמו בריכת יער צלולה
כל מיני חיות נפלאות ונדירות
יבואו לשתות בבריכה
ותראו בבירור
את טבע כל הדברים
תראו הרבה דברים מוזרים ונפלאים באים והולכים
אבל אתם תהיו דוממים
זהו האושר של הבודהה.