חלומות פז

1. אתמול בלילה חלמתי על אחותי סיגל, ואני לא ממש זוכר אם זה היה חלום טוב או לא טוב. אולי בעיקר געגוע.

2. געגוע זה דבר טוב או לא טוב?

3. לא חלמתי עליה שנים, ופתאום בחלום היא הייתה ממש שם, תחושה ממש חיה.

4. אבל היא מתה. נפטרה כשהייתי ילד.

5. סיגל הייתה גדולה ממני בהרבה, והיא הייתה בשבילי איפשהו על הרצף דודה-אמא.

6. "חלומות פז" היא הייתה אומרת ומכסה אותי. זה מהפרטים המוזרים והכאילו רנדומליים האלה שנתקעים לך. לא יודע למה דווקא את זה אני זוכר. במשך שנים לא הייתי מסוגל להוציא את המילים האלה מהפה, וכשמישהו היה אומר '

חלומות פז', זה היה נשמע לי כמו לאחל סיוט.

7. הימים, השבועות, החודשים ואפילו השנים אחרי שהיא מתה מעורפלות לי. אבל היא עצמה לא מעורפלת. היא הייתה בשבילי מגדלור זהוב. מתוקה וחמה. מנחמת ומצחיקה. פשוטה ויציבה ואוהבת. איתה ידעתי אהבה פשוטה.

8. הלילה פנים אל מול פנים עם בתי הפעוטה היא שתתה בקבוק ושחזרה את היום שלנו מהצד של הפה: מס

פרת על הדבורים שבאו לשתות מהמזרקה, מכווצת את ידיה כדי להראות לי איך הפרח הסגול מטיול הבוקר שלנו היה סגור ואיך הוא נפתח כשהשמש עלתה. ממלמלת על הכוכבים שבטח עכשיו בשמיים. חוזרת אחריי כשאני אומר "אבא אוהב אותי".

9. ופתאום באו אליי אל שפת השפתיים, כמעט נשפכות החוצה, המילים האלה: חלומות פז.

10. ככה זה היה בשבילה, לסיגל, להסתכל עליי? ככה הסתכלו עליי? ככה כמו שאני מרגיש אל בתי כשאני משכיב אותה לישון, כלכך מלא באהבה מתוקה ומרגשת ומלאה חיים?

רוצה לקרוא עוד