top of page

פרשנות מאת יובל אידו טל

אם כן, כיצד מוגדרת מחלת הסבל בארבע האמיתות? המילה "סבל" היא התרגום המקובל של המילה בפאלי "דוקהה", שמופיעה בטקסטים הבודהיסטיים המוקדמים. תרגומים מדויקים יותר יכולים להיות "אי נחת", "אי סיפוק", או "אי שביעות רצון". לכן, הסבל שהמילה דוקהה מייצגת הוא לא רק אותה תחושה שעליה חושבים כששומעים את המילה סבל בהקשר התרבותי העברי המודרני; הסבל הבודהיסטי לא מסתכם בתחושה המתלווה למעשי אלימות קיצוניים כמו מלחמה, או כמו מותו של אדם אהוב, גם לא ב"איי, כואב לי!" או ב"אוי, עצוב לי!". אין ספק שכל אלה הם סבל.
ואולם הסבל, כפי שהוא נתפס בבודהיזם, כולל בתוכו גם דברים שבאופן רגעי גורמים עונג, אבל שבטווח הארוך מובילים לאי נחת, אי סיפוק, או אי שביעות רצון. עיקרון זה תקף לגבי כל דבר שנתפס כעונג – מההנאה הפשוטה שבאכילת שוקולד ועד להנאה והעונג שבשהייה עם אדם אהוב, עבודה אהובה, חיות, בריאות, וכן הלאה.


לחצו למעבר לטקסט המלא

מה זה מיינדפולנס (7)_edited.png
מה זה מיינדפולנס (7)_edited.png
מה זה מיינדפולנס (7)_edited.png
מה זה מיינדפולנס (7)_edited.png
מה זה מיינדפולנס (7)_edited.png
מה זה מיינדפולנס (7)_edited.png
מדיטציה דרך עיניים של תינוקתמדיטציה מונחית
00:00 / 25:17

ארבעת האמיתות

טקסט

 האמת הראשונה | יש סבל

״המצב האנושי: אבוד במחשבה״ 

אקהרט טול

nias-nyalada-4vDWaJDlRmM-unsplash.jpg

אז בואו נעשה חזרה קצרה של מה למדנו עד כה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

~ לפני תחילת התרגול נבחר עוגן

~ בשלב זה מומלץ לבחור בעוגן פשוט וברור - כמו תחושת הנשימה ~

~ נזמין את תשומת הלב לנוח על הנשימה ~

~ אחרי נשימה או שתיים, תשומת הלב תנדוד ~

~ נשים לב לאן תשומת הלב נדדה, כנראה שהיא נדדה למחשבה, תחושה או רגש ~

~ אלו הם הדגים ~

~ לפני שנמהר לחזור אל הנשימה נשים לב ל'דג' שדג את תשומת הלב שלנו, נסתקרן לגביו, נסכים לו להיות ~

~ זהו הים. הים הוא המים בהם הדגים שלנו שוחים ~

~ או במילים אחרות האופן בו אנחנו מתייחסים.ות לחוויות שעולות בזמן המדיטציה ~

~ לעתים קרובות נרצה שהתחושה או המחשבה תעלם (אם זה תחושה לא נעימה, או מחשבה מציקה) ~

~ וזהו האימון האמיתי. לנסות 'לחמם את המים'; לפגוש את התחושה / רגש / מחשבה - בקבלה וסקרנות ~

~ ואז, נזמין את תשומת הלב שלנו לחזור אל העוגן בעדינות, בלי להכריח ובלי מלחמה ~

~ ההחזרה של תשומת הלב אל העוגן היא לא פחות מדיטציה מההשארות של תשומת הלב על העוגן ~

~ ושוב ושוב, עד שהשעון מצלצל ~

 

 

 

 

מחשבות

מה זאת מחשבה? מחשבה היא סיגנל חשמלי במוח שלנו. 

לפי האקדמיה העברית מחשבה היא 'רעיון, מה שהשכל מייצר או ממציא'.

עולם המיינדפולנס מתייחס למחשבות כמו עוד חוש (יחד עם ראייה, שמיעה, מישוש, טעם וריח) כי המחשבות זה עוד מידע שמגיע אלינו. 

העולם המערבי לקח את המחשבה (שהיא רק חלק אחד מהמציאות שלנו) ושם אותה על כס המלכות: 'אני חושב משמע אני קיים' אמר רנו דקארט.

אבל האמנם? 

המוח הוא מכונת יצור מחשבות (60,000 מחשבות ביום לפי מחקרים מסוימים. מורה בשם גליה תנאי קוראת בהומור למחשבות 'הפרשה של השכל'). כך אנחנו פותרים.ות בעיות, ממציאים.ות וחולמים.ות. אבל האם לחשוב את אותה מחשבה מציקה, קשה ושיפוטית מיליון פעם במעגלים באמת עוזר לנו? והבעיה עם מחשבות הן שהן כמעט בלתי נראות. אנחנו יכולים.ות לטעות ולחשוב שהן המציאות, ולא לשים לב שחשבנו אותן. 

 

לדוגמא;

עלולה לעבור לי בראש מחשבה 'אני לא מספיק טוב.ה'.

מה יקרה אם נוסיף למשפט 'אני חושב.ת שאני לא מספיק טוב.ה'?

ועוד יותר; 'אני שמ.ה לב שאני חושב.ת שאני לא מספיק טוב.ה'

במקום ללכת לאיבוד בתוך הראש שלנו, נוכל להיות לשים לב, 

וככה נחזיר את המחשבה למקומה הראוי והמציאותי. פיסת מידע שאנחנו יכולים לבחור כמה כוח לתת לה.

בחזרה אל הגוף

איך יוצאים מהמצב האבוד הזה? 

רוב היום הגוף שלנו משמש כרכב שמעביר את הראש שלנו ממקום למקום. הגוף בכלל נשכח.

כמה פעמים ביום נשים לב שיש לנו בכלל גוף? שאנחנו נושמים.ות?

בדרך כלל רק אם משהו כואב נתייחס אל הגוף, וגם אז -

רק נרצה להשתיק את החלק הכאוב. 

אחת הדרכים החוצה מהמצב האבוד הזה - היא להכנס פנימה.

להחזיר את תשומת הלב אל מה שבהכרח נמצא תמיד כאן ועכשיו - הגוף שלנו.

אי אפשר לנשום את הנשימה הקודמת, או את הנשימה הבאה - הנשימה היא תמיד כאן ועכשיו. הברך המגדרת, כאב הראש, התחושה החמימה בבטן - מובילות אותנו לכאן. תרגול סריקת הגוף עוזר לנו לחזור אל הגוף.

"הדרך החוצה - היא פנימה"

     טיך נהאת האן

 

worachat-sodsri-nCz_ZgnbtaE-unsplash.jpg
הים העוגן והדגים (1).png
nathan-dumlao-7HYgJL1ldMo-unsplash.jpg
Add a heading (2).png
Screen Shot 2022-11-20 at 9.47.04.png

מילה על תרגול

לכולנו קשה לנו להתמיד בלעשות את מה שטוב לנו. ההרגל של ללכת עם הזרם של החיים הוא חזק וסוחף. 

החברה שלנו מעודדת אותנו להיות עסוקים.ות מידי, אינסוף מידע, אינסוף משימות. אז ברור שקשה ללכת נגד השטפון האדיר הזה.

וזה בדיוק מה שאנחנו עושים.ות.

עמוק בתוכנו אנחנו יודעים.ות שמה שבאמת טוב לנו בחיים - הוא לא מה שתמיד הכי קל. 

אין דבר חשוב יותר מהבריאות הנפשית שלנו, כי דרך הנפש שלנו אנחנו יוצרים.ות מערכות יחסים, דרכה אנחנו עובדים.ות, מטפלים.ות במשפחה, משחקים.ות, אוהבים.ות. דרך נפש לא בריאה, העולם כולו נחווה חולה. 

אז אנחנו חייבים.ות להתחייב לטפל בעצמנו - ואחת הדרכים, הכי חזקה שאני מכיר - היא התרגול.

לכן אל תעצרו, אבל גם אל תאבקו ואל תתאמצו. פשוט שבו לתרגל.

 

"תרגול תדיר ורצוף של תשומת לב לשאיפה ולנשיפה נושא פירות ויתרונות רבים."

הבודהה

האמת הראשונה

פרשנות מאת יובל אידו טל

אם כן, כיצד מוגדרת מחלת הסבל בארבע האמיתות? המילה "סבל" היא התרגום המקובל של המילה בפאלי "דוקהה", שמופיעה בטקסטים הבודהיסטיים המוקדמים. תרגומים מדויקים יותר יכולים להיות "אי נחת", "אי סיפוק", או "אי שביעות רצון". לכן, הסבל שהמילה דוקהה מייצגת הוא לא רק אותה תחושה שעליה חושבים כששומעים את המילה סבל בהקשר התרבותי העברי המודרני; הסבל הבודהיסטי לא מסתכם בתחושה המתלווה למעשי אלימות קיצוניים כמו מלחמה, או כמו מותו של אדם אהוב, גם לא ב"איי, כואב לי!" או ב"אוי, עצוב לי!". אין ספק שכל אלה הם סבל.
ואולם הסבל, כפי שהוא נתפס בבודהיזם, כולל בתוכו גם דברים שבאופן רגעי גורמים עונג, אבל שבטווח הארוך מובילים לאי נחת, אי סיפוק, או אי שביעות רצון. עיקרון זה תקף לגבי כל דבר שנתפס כעונג – מההנאה הפשוטה שבאכילת שוקולד ועד להנאה והעונג שבשהייה עם אדם אהוב, עבודה אהובה, חיות, בריאות, וכן הלאה.


לחצו למעבר לטקסט המלא

מה זה מיינדפולנס (7)_edited.png
מה זה מיינדפולנס (7)_edited.png
מה זה מיינדפולנס (7)_edited.png
מה זה מיינדפולנס (7)_edited.png
מה זה מיינדפולנס (7)_edited.png
מה זה מיינדפולנס (7)_edited.png
מדיטציה דרך עיניים של תינוקתמדיטציה מונחית
00:00 / 25:17

האמת הנאצלת הראשונה

bottom of page